פסק-דין בתיק עת"מ 32562-07-11

פתח דבר:

העתירה שבפניי עוסקת בהיתר בניה מספר 10-1105 (להלן: " ההיתר") אשר הוצא ביום 16.03.11 לבניית חדר יציאה על הגג הכולל חיזוק הבניין נגד רעידות אדמה על-ידי הוספת קונסטרוקציה חיצונית בבניין בן 4 קומות שברחוב קוסובסקי 14 בתל אביב- יפו (להלן: " הבניין").

העותרים הינם דיירים המתגוררים בקומה א' בבניין. המשיבים 2 ו-3 הינם הבעלים של דירה מספר 12 בקומה ד' בבניין. העותרים מבקשים בעתיד להרחיב את דירתם, אולם, לטענתם, על-פי ההיתר שקיבלו המשיבים 2 ו-3, במקום המיועד להרחבת דירתם, תעבור יציקת בטון אשר משמשת לחיזוק הבניין, כך שהעותרים לא יוכלו לממש את זכותם להרחבה דומה בעתיד. המשיבים דוחים טענה זו מכל וכל.

במסגרת העתירה בית המשפט מתבקש לקבוע כי ההיתר ע"ש זיסקינד ציפורה ודן, שנתנה המשיבה 1 ניתן שלא כדין ולפיכך בטל מעיקרו.

טענות ב"כ העותרים:

1.       לטענת ב"כ העותרים, ההיתר של המשיבים 2 ו-3 אינו חוקי, שכן לא היה פרסום כדין של ההקלות שהתבקשו. בנוסף, ההחלטה ליתן את ההיתר תחשב כבטלה בתום שנה מיום שנתנה אם במשך התקופה דנן לא הוצא ההיתר.

2.      לטענת העותרים, הם העלו את טענותיהם הנ"ל בפני מהנדסת הרישוי, שהודיעה להם כי היה פרסום בשנת ב-2008 אולם לא היה לכך זכר בתיק הבנין. כמו כן לא עלה בידי מהנדסת הרישוי ליתן הסבר מדוע ניתן ההיתר לאחר שפג תוקף ההחלטה של הועדה המקומית למתן ההיתר. תוקף ההחלטה אמנם הוארך בשנה נוספת אך בעת מתן ההיתר כבר חלפו שנתיים ולכן הוא ניתן שלא כדין. ב-06.10.10 קבעה המשיבה 1 כי החלטת ועדת המשנה תוארך בשנה נוספת עד 14.01.11. ואילו ההיתר נחתם ב-16.03.11 חודשיים לאחר תום התקופה דנן.

3.       ב"כ העותרים טען כי העותרים לא קיבלו הודעה כפי שנדרש בתקנה 2(ב) לתקנות התכנון והבניה, ולכן כלל לא ידעו כי הוגשה בקשה למתן היתר בניה על גג של 2 חדרי יציאה לגג על ידי המשיבים 2 ו-3. העותרים אף לא ידעו על ההליכים שהתנהלו מול הרשויות, ולכן לא היו שותפים לערר שהוגש לועדת הערר על ידי המשיבים 2 ו-3 בעקבות דחייה חלקית של בקשתם למתן היתר על ידי המשיבה 1.

4.       לטענת ב"כ העותרים, מאחר ולא היה פרסום נאות של הגשת הבקשה להיתר, הגשת הערר ומתן ההיתר, נפגעה זכות הטיעון של העותרים פגיעה מהותית ויש ליתן לכך משקל נכבד. עקב כך גם נמנעה מהעותרים זכותם להגיש התנגדות לועדה המקומית ולהביע עמדתם בפני ועדת הערר.

5.       רק במהלך דיון במסגרת הליך שהגישו העותרים כנגד 2 דיירים אחרים בבנין (משפחות כהן ורוב), אשר התנהל בפני המפקחת על רישום מקרקעין, נודע לעותרים על ההיתר שניתן למשיבים 2 ו-3 לבניית 2 חדרי יציאה לגג.

6.       העותרים הגישו ההליך הנ"ל נגד משיבים 2 ו-3 למפקחת על רישום המקרקעין אשר התרשמה לטענת ב"כ העותרים כי לעותרים ייגרם נזק עתידי באם המשיבים 2 ו-3 יבנו בהתאם להיתר. ולכן ניתן צו מניעה כנגד בניית דיירי קומות א'+ב' עד לסיום ההליך בפניה. המשיבים 2 ו-3 התחייבו להרוס כל בניה שיבצעו אם יתברר שבוצעה שלא כדין. בסיכומיו הוסיף ב"כ העותרים כי אכן העותרים הסכימו בדיון בפני המפקחת על רישום מקרקעין לבטל את צו המניעה שניתן נגד משיבים 2 ו-3, וזאת לאור הסכמת המשיבים 2 ו-3 כמפורט לעיל, אולם לאחר שהחלו לבנות את החיזוקים החיצוניים והעותרים ראו מה עומד להיבנות על דירתם הם פנו לבית משפט בעתירה נשוא הדיון ועתרו לצו מניעה זמני.

7.      עוד טען ב"כ העותרים כי המשיבים 2 ו-3 הגישו בקשה פרטנית במקום תוכנית כוללת של כל הבניין, ותוכניתם איננה מציגה את אפשרות הבניה העתידית של העותרים. כאשר בחלק שבו ניתן לבצע בעתיד תוספת בניה לעותרים, מיקמו את החיזוקים לבניין. בכך יגרם נזק בלתי הפיך לעותרים, אשר זקוקים בדחיפות לעוד חדר, אולם לא יוכלו להרחיב את דירתם בעוד שהמשיבים 2 ו-3 אשר מעולם לא התגוררו בבניין והם תושבי העיר ירושלים, קיבלו היתר שלא כדין להרחיב את דירתם.

8 .     העותרים הציגו חוות דעת של מומחים מטעמם הקובעים כי אם תבנה ההרחבה שאושרה למשיבים 2 ו-3 אזי לא יוכלו העותרים לבנות הרחבה דומה בדירתם, שכן החיזוק משום מה תוכנן על קירות ביתם במקום המיועד להרחבה עתידית.

 9.      לעניין השיהוי בהגשת העתירה, טוען ב"כ העותרים כי קיים שיהוי בהגשת העתירה אולם אקט בלתי חוקי של רשות תכנון ניתן לתקיפה בבית משפט לעניינים מנהליים גם אם קיים שיהוי כאשר פגיעתה של ההחלטה נשוא הדיון בעקרון שלטון החוק הינה "רעה וקשה".

10.      בתאריך 17.11.11 הגיש ב"כ העותרים סיכומי תשובה. במסגרתם נטען בין היתר, כי בית המשפט לא התיר צירוף תצהיר נוסף לסיכומי העותרים וכן לא התיר חקירת עדים. לכן נפגעה זכות הטיעון של העותרים ואפשרותם להוכיח את טענותיהם. עוד נטען, כי המשיבים 2 ו-3 " סילפו" את דברי מהנדס הפיקוח של העירייה. לדברי ב"כ העותרים, רק לאחר שהוצא היתר הבניה למשיבים 2 ו-3 נוספו החיזוקים בחלק הצפון מערבי של הבניין אשר נבנים על ידי המשיבים על דירת העותרים.

טיעוני ב"כ המשיבה 1:

11.      ב"כ המשיבה 1 הודיע לבית המשפט כי יש לראות בכתב התגובה שהגישה את הסיכומים מטעמה.

12 .     לטענת המשיבה 1 יש לדחות העתירה על הסף מחמת שיהוי בהגשתה והן לגופה, שכן ההיתר הוצא כדין ולא נפל פגם בהוצאתו, ודאי שלא כזה המצדיק את ביטולו.

13 .     ב-21.09.08 הגישו המשיבים 2 ו-3 בקשה למתן היתר לביצוע שינויים פנימיים בדירה, לסגירת המרפסות לבניית חדר יציאה לגג. במסגרת הבקשה דנן התבקשו ההקלות הבאות: איחוד הצמדת 2 חדרי יציאה לגג והקטנת נסיגה ממעקה הגג. בהתאם להוראות סעיף 149 לחוק התכנון הבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") נערכו פרסומים כדין באמצעות חברת טלנכסים בע"מ.